|
התחום המשפטי של הסכמי הורות נמצא, מטבע הדברים, בתחילת דרכו.
אין מדובר בהסכמים אשר עמדו למבחנים רבים מדי של מערכת המשפט הישראלית
הואיל ועריכתם החלה רק בשנים האחרונות
ומעטים ההורים אשר הביאו הסכמים אלה לדיון משפטי.
יחד עם זאת, ישנם מספר פסקי דין שכבר ניתנו ובתי המשפט בישראל כבר מתחילים לומר דבריהם על הסכמים אלה ולפרש הוראותיהם.
כמו בכל תחום אחר, האמרה "אין חכם כבעל ניסיון" רלבנטית גם כאן.
להלן המקרים הבולטים ביותר אשר מומלץ ללמוד מהם מה רצוי לעשות וכיצד להימנע מבעיות בעתיד בכל הנוגע להסכמי הורות:
מקרה ראשון:
תמ"ש 21910-02-10 פלונית נ' אלמונית
המקרה:
זוג לסביות אשר חיו יחדיו שנים רבות ובמהלך חייהן המשותפים ילדה אחת מבנות הזוג ילד מתרומת זרע.
כעבור מספר שנים החליטו בנות הזוג להיפרד והאחת תבעה מזונות עבור הקטין מהשנייה.
טענת בת הזוג השנייה הייתה כי אינה מעורבת בהורות הקטין ועל כן אינה צריכה לשאת בתשלום המזונות.
ההליך המשפטי היה ארוך ורווי הטחת האשמות זו כלפי זו בדבר חלקה של כל אחת בכישלון הקשר,
חלקה של כל אחת בגידול הילד ובתרומתה לכלכלת המשפחה.
המחלוקת והקושי בהסכם:
הקושי היה בכך שלא היה הסכם הורות משותפת ולא היה הליך אימוץ של הקטין לאחר לידתו.
לאחר הליך משפטי ארוך שבו נוהלו הוכחות והובאו ראיות על התנהלות המשפחה,
חייב בית המשפט את האם הלא ביולוגית בתשלום מזונות.
ומה ניתן ללמוד מכך?
נו באמת?! להכין הסכם הורות משותפת!
מקרה שני:
תמ"ש 36000/06 פלוני נ' אלמונית
המקרה:
הורות משותפת בין גבר הומוסקסואל ובין אישה סטרייטית במסגרתו נולדה ילדה.
ההורות המשותפת עוגנה בהסכם הורות משותפת אשר קיבל תוקף של פסק דין.
כעבור מספר שנים של חיי משפחה החליטה האם להעתיק מגוריה מהמרכז ודרשה אפוטרופסות בלעדית על הבת
בטענה כי בת צריכה לגדול עם אמא וכי האב הינו הומוסקסואל.
המחלוקת והקושי בהסכם:
במקרה דנן שתי מחלוקות.
הראשונה, האם דרך ניהול חיי האב ומינו צריכים להוות שיקול כלשהו לשאלת האפוטרופסות?
בית המשפט קבע, ובצדק, כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית ונעזר בהוראות הסכם ההורות המשותפת בה הצהירה האם כי הינה מודעת לאורח חייו של האב ומכבדת אותו.
השנייה, האם ניתן להעתיק את מקום המגורים?
בהסכם ההורות המשותפת נכתב כי מקום המגורים יהיה איזור המרכז אך לא נכתב מהו הסעד או מהי הסנקציה בגין הפרת הוראה זו.
ומה ניתן ללמוד מכך?
1. למרות שישנה תקווה כי לא ירבו המקרים בהם ינסו צדדים בהורות משותפת לפגוע בזכויות ההוריות של הצד השני
בטענות בדבר אורח חיים, זהות מינית, השקפות פוליטיות, אמונה דתית וכו'
הרי שעדיין יש חשיבות לעגן זאת בהסכם ההורות ובניסוחו למנוע אפשרויות כאלה.
לכן, למרות שזה נראה חלק מיותר הרי שישנה חשיבות משפטית רבה להצהרות הצדדים.
2. יש צורך לקבוע הגבלה על איזור המגורים של ההורים בכדי לדאוג לטובת הילד/ה.
יחד עם זאת, צריך להכיר בכך כי בתי המשפט לא ימהרו להגביל את חופש התנועה של ההורה
וזאת בשל זכויות אדם בסיסיות מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לכן, ישנה חשיבות גדולה לא רק לקבוע הגבלה על איזור המגורים של התא המשפחתי אלא גם לקבוע את הסעד או הסנקציה
כיצד הפרת הסכמה זו תשפיע על הזכויות ההוריות ועל התנהלות התא המשפחתי.
מקרה שלישי:
ע"א 5464/93 פלוני נ' אלמוני ואח'
המקרה: אמנם לא מקרה קלאסי של פירוש הסכם הורות אך בעל חשיבות רבה לתוכני ההסכם.
קטין נולד לאחר קיום קשר מחוץ לנישואין.
אביו של הקטין הסכים לרישום הקטין על שמו תמורת התחייבות האם להימנע מהגשת תביעת מזונות.
האם התחייבה וכעבור מספר שנים הקטין תבע מזונות מאביו.
המחלוקת והקושי בהסכם:
בית המשפט העליון קבע כי הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה
אינם מחייבים את הקטין כל עוד לא אושרו בבתי משפט.
במקרה דנן סביר להניח כי לא היו מאשרים וויתור על מזונות בבית משפט
הואיל והסכם כזה נוגד את תקנת הציבור ופוגע בטובת הילד.
ומה ניתן ללמוד מכך?
ראשית, לא כל דבר שההורים חפצים בו ניתן לכתוב ולעגן בהסכם הורות משותפת אחרת ההסכם לא יאושר.
שנית, בעניין המזונות ובעניינים רגישים נוספים ישנה חשיבות רבה לדרך ניסוח ההסכמות בכדי שיעברו את המבחן השיפוטי
ויקבלו תוקף.
גם אם רוצים להבטיח אי תשלום מזונות יש דרכים לעשות זאת וישנה חשיבות בהיוועצות בעו"ד בעניין.
מקרה רביעי:
בר"ע 1129/05 אלמוני נ' פלונית – ערעור על החלטה בתמ"ש 4642/01
המקרה:
בשנת 1990 נחתם הסכם הורות בין אלמוני לפלונית ובו העלו על כתב את הסכמתם להביא ילד משותף לעולם.
בהסכם ההורות התחייב אלמוני להכיר באבהות על הילד המשותף שיוולד ולהעניק לו את שמו ופלונית ויתרה על מזונות הקטין.
כמו כן עוגנה זכותו של אלמוני להסדרי ראייה עם אותו קטין אשר ייוולד.
בשנת 2001 פנה אלמוני לבית המשפט לענייני משפחה וביקש שיכירו באבהותו ובזכויותיו כלפי הקטין שנולד לפלונית בשנת 1996.
המחלוקת והקושי בהסכם:
עיקר המחלוקת במקרה דנן היא האם אלמוני הינו אביו של הקטין והאם יש להתיר בדיקת אבהות,
אולם, בתי המשפט בפסיקתם זו מתייחסים להסכם ההורות אשר נחתם בין הצדדים בשנת 1990.
בית המשפט המחוזי הדן בערעור קבע כי: "הסכם ההורות עומד ברקע היחסים בין הצדדים ושופך אור על כוונתם להוליד ילד משותף.
כוונה זו תומכת בעמדת המערער כי הוא אביו של הקטין, אם כי אין להתעלם ממועד עריכת ההסכם,
אשר נערך ביום 3.12.90
ולא מן הנמנע כי הצדדים שינו דעתם במהלך התקופה הארוכה שחלפה ממועד עריכת ההסכם".
ומה ניתן ללמוד מכך?
יש לאשר הסכם הורות משותפת בבית משפט על מנת לתת לו משנה תוקף,
ולא להותירו פתוח לביקורת שיפוטית בדבר מועד חתימתו.
אישורו של הסכם בבית משפט מצביע על גמירות הדעת של הצדדים ועל כוונותיהם האמיתיות להוציאו אל הפועל.
|